זו , זו ממש, היא המכתביה הראשונה של חיי
מצאתי אותה מקופלת בתוך מחברת ישנה
כיתה א', או ב',
החברה הכי טובה,
כתב ילדות, שגיאות כתיב מתוקות,
עטים צבעוניים, ואפילו שוליים מקופלות הנושאות בחובן "סוד כמוס לפרה ולסוס"
בעיניי,
אין כמו ריח הנייר,
כמו לשמור את המילים מקופלות במחברת, או מסתתרות במעטפה,
ולחוש אותן בידיים שנים מאוחר יותר,
כמו מכונת זמן לאותם רגעים קסומים...
אם גם אתם מתגעגעים לאותו זכרון,
הגיבו, ואני יותר מאשמח לאחד מאגר "חברים עט" או לעפרון
מכתב ראשון ממני מובטח 3>
